רוב יצרני הרכב ממליצים לא לעבור 50 קמ"ש עם נעילת מרכזית וטראקשן.

הילוך LOW בטרנספר/גיר נשים לפני מעבר מכשול קשוח (למשל סלע גדול או תחילת טיפוס), ולפני ירידה חדה בה נרצה שהרכב יבלום את עצמו בעזרת כוח המנוע.

הילוך LOW בטרנספר/גיר ישמש אותנו למהירויות נמוכות. במהירויות גבוהות נאמץ יתרה את המנוע וככה נוכל לפגום בו.

נעילה אחורית נפעיל לפני כל גישה למעבר מאתגר. גם בסלעים, גם בדיונה ולעיתים גם בבוץ. יש לשים לב שנסיעה עם נעילה אחורית יכולה לשבור את הקורונה פיניון בשימוש לא זהיר.

ממש בסיום הקטע המאתגר שעמד לפנינו, ולאחר שצלחנו אותו.

נעילה קדמית מיועדת לטיפוסים קצת יותר אקסטרימים, ולטיפוסי סלעים בלבד. 

נעילה קדמית נועלת את ההגה ומקשה על הסיבוב שלו ימינה ושמאלה ולכןם מתאימה לטיפוסי סלעים ישרים.

בסיום המכשול אותו עשינו. אבל בניגוד לנעילה אחורית, אם המעלה ארוך נצטרך לבטל אותה גם בין המקטעים הקשים בתוך המעלה ולא רק שנסיים אותו לחלוטין.

תלוי רכב. לחלק מהרכבים יש אופציה לבטל רק את בקרת ההחלקה, לחלק מהרכבים יש מעקף לעניין ולחלק מהרכבים אין אפשרות בכלל.

הולכים על השיטה הישנה והותיקה. 
שמים מקל שיודעים פחות או יותר את אורכו וטובלים במים אם ניתן. 

אם אין אפשרות, עוד פתרון זה להיכנס עם רכב רתום לרכב אחר ולראות אם המעבר ניתן לחציה. כמובן – רק במקרים בהם באמת אין ברירה.

לעיתים, מערכות הרכב מרגישות שיש גלגל אחד מפרפר ועוצרות את הגלגל מתנועה. הן מעבירות את כל הכוח לגלגל האוחז. נעילת דיפרנציאל "מכריחה" את הרכב לתת כוח שווה לצמד הגלגלים על אותו הסרן ובכך להמשיך תנועה מתמדת.

בגדול מאוד – פינים שנפתחים בתוך בית הסטליטים נועלים את תנועת הגלגלים.

סוגי הפעלה של נעילות:
1. חשמליות
2. אוויר, קומפרסור.
3. מכניות (מתנתקות לבד בסיבובים, עובדות תמיד בקו ישר)

1. כלי חילוץ (רצועות, שאקלים, כפפות עבודה, מכפיל כוח אם יש כננת).
2. שמן מנוע
3. מים לראדיאטור
4. חלקי חילוף של החלקים החלשים ברכב, למשל אצלי בלנדקרוזר יש: ציריה, מוט רדיוס עליון, מוטות ותפוחי הגה.
5. גלגל ספייר (רצוי ומומלץ בגודל מלא)
6. כלים להחלפת גלגל ספייר
7. תולעים לתיקון פנצ'ר
8. דבק אפוקסי (יכול לעשות פלאים למשל בראדיאטור שבור עד היציאה לכביש)
9. המלצה שלי אישית – לשים כמה פחיות שימורים ברכב. זה לא מתקלקל ויכול אפילו להציל במקרה של תקלה שנמשכת כמה שעות ולא התארגנתם בהתאם.
10. בגדים להחלפה בייחוד בימי החורף.

8-12 PSI יהיה מצויין.
עוד בהרחבה תוכלו לקרוא בכתבה שלנו:
לחץ אוויר מתאים לנסיעה

בטיפוסים קשים: 8-12PSI
בטיול משולב שבילים וטיפוסים: 13-18PSI
עוד בהרחבה תוכלו לקרוא בכתבה שלנו:
לחץ אוויר מתאים לנסיעה

בוץ הוא אחד מהדיוני הכי מורחבים, יש מאמינים שצריך להוריד אוויר ויש לא. 
אני אישית ממליץ להוריד לבערך 20PSI כי בסופו של דבר זו גם הנוחות שלכם בנסיעה.
עוד בהרחבה תוכלו לקרוא בכתבה שלנו:
לחץ אוויר מתאים לנסיעה

אנחנו לכל טיול יוצאים עם לפחות 2 ליטר לאדם, בלי קשר או תלות לאן הטיול או לאיזו עונה בשנה.

הכל תלוי במרחק, ובכמות לחץ האוויר שיש לנו בגלגלים.
אם מדובר על נסיעה גם של קילומטר או 2, אני אישית גם ב8PSI נוסע מאוד לאט, ולכן אני חושב שאין צורך למלא.

לכל המסלולים באתר שלנו מצויין מספר הק"מ המדוייק שלהם.

אם זה מסלול שלא נלקח מפה, יש באופרוד אופציה לראות את המרחק.

זמן נסיעת המסלול משתנה מתוואי שטח לתוואי שטח אחר, הרכבים בטיול, הנהגים בטיול, עונות השנה ועוד.

באפליקציית אופרוד כל עוד קיבלתם הקלטת מסלול תוכלו לקבל חיווי לגבי מהירות הנסיעה בה נסע המקליט באותו מקטע.

עוד בהרחבה תוכלו לראות במצגת שלנו:
מצגת שימוש בסיסית באופרוד

בחירת מסלול היא נושא מקיף שמתחשב במשתנים כמו משתתפי הטיול, עונות השנה, סוגי הנהגים, דרגת הקושי של המסלול ועוד.

עוד בהרחבה תוכלו לקרוא בכתבה שלנו:

איך בוחרים מסלול בצורה נכונה?

אני ממליץ להיות עם רצועות 3 מטר, 6 מטר ו9 מטר אורך.

ברמת העיקרון מה שנוכל לבדוק ממש לפני היציאה לטיול זה שמן ומים. 
מעבר לכך כל שבועיים-חודש לפחות לבדוק חופשים וברגים משוחררים יהיה מבורך.

תלוי ברכב.

למשל אצלי בלנדקרוזר אני לא משתמש בהילוך כוח כיוון שאין צורך. הילוך כוח חופר את הרכב יותר במצב של תקיעה.

גם זה, תלוי ברכב. ברוב הרכבים בעיקר בעלי תיבת הילוכים אוטומטית נתחיל בהילוך 1 ונבחר אם לנסוע בD בלי הגבלת מעברים או בהילוך מסויים שיגביל מעבר.

יש האומרים שכן, יש האומרים שלא.
אני בסוף טיול מנקה את הפילטר, וכל 3 חודשים מחליף לאחד חדש.

תלוי רכב. לרוב, עד 100 קמש מקסימום ובזהירות מירבית בסיבובים.

ישנם עיוותים שונים שיכולים להיווצר בצמיג ולפגום בו. גם יותר מידי אוויר פוגם, וגם מעט מידי אוויר. 

זה יהיה קשה לבצע את זה בשטח, ולכן מומלץ לדעת לאן נוסעים ולעדכן גורם חיצוני.
בכל אופן, לשאלתך, לפני הטיול כנסו לאפליקציית אופרוד > שכבות מפה > קליטה/כיסוי סלולרי.

אם מדובר על מעלה קשוח, לרוב תהיה נקודה שמייצגת אותו עם כמה מילים עליה.
בכדי לזהות אם אנחנו במגמת עליה (ביחס לפני הים למשל) אפשר להעזר בקווי הגובה שיש על המפה הקיימת.
הערכות תתבצע על פי קריאת המסלול, ואם לא מבינים משהו תמיד אפשר להתייעץ באחת מקבוצות הווטסאפ של מסלולנד.

התשובה היא שבגדול – לא, אנחנו לא הורסים טוטאלית.

כן, אנחנו מאיצים את בלאי המכלולים.
כמובן שכל רכב והיעוד שלו, ואם נכנס עם פרייבט לשטח אנחנו נהרוס גם נהרוס.

סרן חי עובד כמקשה אחד, ברגע שצד אחד יורד למטה השני עולה למעלה ולהפך.

מתלה משולשים הוא מתלה נפרד. כל צד עובד כשלעצמו.

מבחינת עבירות – סרן חי עביר יותר.
מבחינת נוחות – סרן משולשים נעים יותר.

זיווד – כל מה שנועד כדי שלך, כמשתמש הרכב, יהיה יותר נוח. למשל מקרר, ממיר מתח, ציליה, מטבח שטח ועוד.
שיפורים – כל מה שנועד לעזור לך לצלוח מכשולים בצורה הכי חלקה, נעימה ועם הכי פחות נזקים.